מאז פרויד, רגשות המטפל עמדו במרכז השיח הפסיכואנליטי. פרויד ראה בקאונטרטרנספרנס מכשול לעבודה האנליטית, שריד לא מעובד מעולמו הפנימי של המטפל שיש לנטרל דרך אנליזה אישית. המהפך ההתיחסותי שינה את המסגרת מיסודה: הטיפול כבר לא נתפס כתהליך פרשני בנוכחותו מטפל ניטרלי, אלא מפגש בין-אישי המתרחש בתוך שדה רגשי משותף. רגשותיו של המטפל, והאופן שבו הוא מתמודד עימם, מעצבים שדה זה, מהווים גורם פעיל בתהליך השינוי ובהצלחת הטיפול.

התהליך הרגשי המתרחש בין המטפל למטופל קשה להמשגה והגדרה אופרציונאלית מדויקת: כיצד ניתן לאמוד מה בדיוק ביכולתו הרגשית של המטפל משפיע על הטיפול, ובאיזה אופן? כיצד ניתן לעבור מתיאור תאורטי של שדה משותף לבחינה של תהליכיו?

בערב זה נציג ממצאים הנוגעים לקשר בין יכולותיו של המטפל לוסת את רגשותיו ותוצאות הטיפול. בנוסף, נציג קשרים בין רגשות המטפל כלפי המטופל, כפי שהתפתחו במהלך טיפול לבין תהליכי השינוי של המטופל מפגישה לפגישה. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של עולמו הרגשי של המטפל לתהליך הטיפולי וכיצד תהליכים אלו עשויים לעצב את הטיפול לטובה או לרעה.

ממצאים אלו מאפשרים לבחון כיצד מושגים תאורטיים כדוגמת קאונטרטרנספרנס והפנמה עשויים לבוא לידי ביטוי במהלך טיפול. לממצאים השלכות בנוגע להתמודדות המטפל עם עולמו הרגשי וכן לתהליכי הכשרה והדרכה של מטפלים.